It has been a long year for everyone. Israel, and with it the Israel Dog Unit, has faced challenges unlike any in recent memory. We've met them as well as we possibly could, and the county is better off for it This Rosh Hashana will mark one year to the day of the dramatic rescue of Mr. Avraham Gatnach, who was found dehydrated and disoriented after a day and a half of our volunteers searching for him straight through the Rosh Hashana services. He was unwell for several days afterward and required hospital care, but he survived.  When the word went out that Mrs. Esther Horgan had gone missing, we joined the midnight rush to the north Samaria, and were among the first units to venture after her into the surrounding woods.  One of our newer dogs, Sniper, led a search party to where Mr. Arnold Belinsky had become trapped in a ditch, allowing our teams to slice away the brush over him and carry him safely out of the woods.    Our search dogs found several other people over the course of the year, with the gold medal goingto Kelly, a third-generation IDU dog literally born and bred to find missing people in any terrain.  Our volunteers have been privileged to work shoulder to shoulder with the very best of Israel's emergency responders. We have rubbed shoulders with the mythical ISA and the IDF's missing-person unit, Eitan; worked alongside police rescue squads from every precinct; led the MDA and fire services to missing people; worked alongside other nongovernmental organizations hundreds of times our size. At every turn, we were hailed as the leading authority on missing people. Our volunteers at times wore neither hats nor badges but were the heroes of one incident after another nevertheless.  Our security department has been anything but idle in the last year as well. We have stood up to multiple disturbances of the peace in Samaria, holding the line in remote farms which have yet to be recognized for governmental protection; we have fought arson attacks and tracked down missing livestock; we have provided the instruction and encouragement that was so sorely lacking for some people to stand up for themselves when they were threatened; we have coordinated with the Border Police and IDF to ensure that every citizen who turned to us was afforded the protection they deserve as citizens of Israel.  At the farm of Ma'aleh Ahuvyah, we held off rioters that attempted to burn several vineyards and livestock pens until the IDF could arrive to more fully handle the situation. Stymied at the farm, the rioters instead began attacking a water tower at the other side of the highway, eventually putting it out of commission.  In Salfit, we led a counterattack against a mob that had damaged earthmoving equipment and burned thousands of shekel worth of farming supplies.  When civil unrest exploded during Operation Guardian of the Walls, we patroled the most sensitive neighborhoods, bringing peace and security to the citizens.  When our hometown of Kfar Tapuach was threatened, our drone operators were the very first to be called, and our volunteers rushed to the town's defense at all hours of the night.  When a determined group of settlers climbed a mountain called Evyatar in an attempt to build a new town atop it, it was our volunteers who patroled its perimeter for every night of a two-month-long siege. It was our volunteers who ended that siege with a fleet of drones, spotting the attackers from above and calling in the Border Police and IDF to put a stop to their activities. It was our intelligence that led to the arrest of rioters and confiscation of vehicles used to attack Evyatar.  We have taken steps to secure new residents of sensitive parts of Jerusalem when new residents were attacked with a barrage of fireworks near the Mount of Olives.  We have recently set out on a project to put a stop to agricultural sabotage in the Negev area.  Our base and vehicle fleet are expanding, and we have created and refined digital tools for all our purposes.  We have developed a program by which dogs can be used to combat the deadly pandemic sweeping the world.  We have faced many challenges, on every possible level, and we have prevailed.  We will continue to do so.  שנה טובה.

There are numerous reasons a building might collapse. The Israel Dog Unit is ready for all of them.

ב-4 במרס 1999 יצא אשר עמר אל בית דודתו ומאז נעלמו עקבותיו. מכתב אנונימי שנשלח לבני משפחתו מצביע על מקום קבורתו ועל האיש שרצח אותו לכאורה. יחידת כלבנים שסורקת בצפון מצאה עצמות שנשלחו לבדיקה, המשפחה מתחננת לעזרה וטוענת: דווקא המשטרה לא עושה מספיק. האם מכתב אנונימי שנשלח לאחרונה למשפחתו של נעדר מהצפון ישפוך אור על פרשת היעלמות בת 18 שנה? סימה עמיר, אחותו של אשר עמר, תושב טבריה שנעלם במפתיע בארבעה במרס 19999, קיבלה לאחרונה מידע חדש ומצמרר על רגעיו האחרונים של אחיה. בעקבות המידע החלו מתנדבים מיחידת הכלבנים הישראלית בחיפושים באזור המושבה מנחמיה. בינתיים נמצאו במהלך החיפושים עצמות, וכעת נבדק אם מדובר בעצמותיו של עמר, או בעצמות בעלי חיים. "זה היה ערב חורפי וקר", מספרת אחותו של אשר, סימה עמיר, שלא חדלה במשך השנים להמתין לרגע שבו תקבל מידע על גורל אחיה. אשר, בן 32 בהיעלמותו, עלה על מונית בטבריה ויצא לבית דודתו במושבה הסמוכה מנחמיה, כדי לסייע לה לתקן ארון בדירתה. כאשר השעות חלפו והוא לא הגיע לדודתו, בני המשפחה הבינו כי משהו אינו כשורה והגישו תלונה במשטרה על היעדרותו. ואולם, לאחר ימים בודדים של חיפושים אחריו, התיק בעניינו הועבר למחלקת הטיפול בנעדרים והמקרה לא זכה להתייחסות נוספת. סימה מספרת כי לאחר היעלמות אחיה התגלה כי כרטיס הוויזה שהחזיק ברשותו נבלע בכספומט לאחר שמישהו ניסה למשוך ממנו כסף, והקיש קוד סודי שגוי. במהלך השנים התקבל מידע שונה מכמה מקורות על אודות נסיבות היעלמותו, אך בני המשפחה לא מצאו תשובה ברורה. התפנית הגיעה לפני כחודש כאשר במכתב אנונימי שנשלח למשפחה נטען כי אשר נרצח. "קראתי בתקשורת אודות היעלמות בנך אשר נעדר תקופה ארוכה. יש לי מידע מדויק 100% על מה שקרה לבנך. הבן שלך אכן במנחמיה". במכתב גם הופנתה אצבע לרוצח לכאורה והוסבר היכן הוא נקבר: "האחראים על הרצח הם ... הגרים ב... גופתו נמצאת בתעלת ניקוז מתחת לכביש במקום בו נהרג בעלך. את מוזמנת להעביר את המידע הזה למשטרה". אחותו של אשר, סיגל, מספרת: "קיבלנו מכתב שבו היה כתוב שאשר קבור מתחת לגשר מנחמיה, בדיוק איפה שאבא שלי נהרג בתאונת דרכים. מי ששלח לנו את המכתב גם כתב מי הרג אותו. המכתב הגיע בדואר, כתוב על דף מזכרים של בית מלון. העברתי אותו למשטרה, הגיעו אנשים מהזיהוי הפלילי, אבל בכל פעם שאני פונה למשטרה הם רק מבטיחים הבטחות. הייתי אצל סגן מפקד התחנה, פרצתי בבכי והתחננתי שיעזרו לי. הם הבטיחו שיעשו משהו, אבל אני מפחדת שנפספס את ההזדמנות למצוא את אחי". "מחפשים באפילה" סיגל פנתה אל יקותיאל (מייק) בן יעקב, תושב השומרון שמפעיל יחידת כלבנים לאיתור, חיפוש ואבטחה מהיישוב תפוח שבשומרון. "היא יצרה איתנו קשר לפני כשבוע וחצי וסיפרה לנו על האח שנעדר", מספר בן יעקב. "היא ביקשה את עזרתנו ובימים האחרונים הגענו לעזור לה עם האמצעים שלנו". לדברי בן יעקב, יחידת הכלבנים משתמשת בכלי עבודה מיוחדים לשתי משימות: הצלת חיים ואיתור נעדרים באתרי הרס ובשטחים פתוחים. "הכלבים יודעים להריח ולגשש", הוא אומר. "יש לנו גם כלבים שיודעים לאתר ריחות של גופות". אנשיו של בן יעקב חיפשו בשטח המושבה מנחמיה במשך יומיים, והפסיקו אתמול את החיפושים בגלל הגשמים. "רצינו להספיק את מה שאפשר לפני הגשם", הוא אומר. "מצאנו עצמות שאנחנו חייבים לנתח. אם מדובר בעצמות אדם - אז אני מניח שיש לנו 'בינגו', כי מי זה כבר יכול להיות? ואם לא - אז צריך להמשיך את החיפוש. הסימנים שעלו במכתב נראים לנו הגיוניים ואפשריים. "אנחנו מרגישים שאנחנו מחפשים באפילה. אנחנו לא זוכים לסיוע מהמשטרה ומהמועצה, ומנסים לחבר עוד פרטים מהפאזל הזה, אבל אין לנו שיתוף פעולה". בינתיים, סיגל מתפללת כי לאחר שמונה עשרה שנות חוסר ודאות האמת תתגלה. היא מבקשת את עזרת הציבור מטבריה ומהצפון, מכל מי שאולי זוכר ויודע פרטים מתקופת היעלמותו של אחיה. "אם המכתב הזה לא היה מגיע אליי פתאום, אז לא היינו חוזרים לחפש אותו", היא אומרת. "אני מאמינה שהמכתב אותנטי. גם המשטרה הכירה בכך שהמקום האחרון שבו אשר היה, הוא ביישוב מנחמיה, ואני צריכה את עזרתם כעת". סיגל מספרת כי אחיה היה בחור עצמאי שסבל מסכיזופרניה. "הוא לא היה עבריין ולא התעסק בפשע ובשום דבר שלילי", היא מבהירה. "הוא היה בחור ישר וטוב, ואני רוצה שנביא אותו לקבורה. מגיע לו. מגיע לנו". ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "משטרת ישראל קיבלה על עצמה את הטיפול בסוגיית הנעדרים והאלמונים במדינת ישראל כמשימה בעלת חשיבות ורגישות מהמעלה הראשונה. כל העוסקים במשימה זו במשטרת ישראל מכירים בכך שמאחורי כל נעדר יש משפחה, קרובים וחברים ופועלים מתוך אחריות ומחויבות. "המשטרה משקיעה את טובי חוקריה וקדמת הטכנולוגיה המצויה בארגון, גם בחלוף שנים, במאמץ למצות את החקירה ולקדם את איתור הנעדר. גם בחקירה זו הושקעו משאבים רבים לאיתור הנעדר, לדאבוננו ללא הצלחה עד כה. נדגיש כי כל מידע או ממצא שמתקבל במשטרה ונמצא קשור לאירוע זה - נבדק באופן יסודי ומקצועי וכך גם ייעשה בהמשך". עוד ציינו במשטרה: "מעבר להיבט החקירתי, נציין כי כל פניה ובקשה של בני משפחת הנעדר נענים ומטופלים על ידנו ברגישות הראויה".